- מפחא
- מַפָּחָאm., מַפַּחְתָּא f. ch. sam(מפח exhaustion, despair); מַפַּח נְפָש, מַפְּחַת despair. Targ. Job 11:20. Targ. Is. 17:11. Targ. Deut. 28:65 מפחת (ed. Vien. מַפְּחַן, pl. constr.; Y. מִפְחַת).(Pl. מַפְּחִין. Targ. Ps. 21:6 מ׳ דאשתא, v. נְפַח.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
